שאלה: 

יש לי בעיה של סחרחורות, בעיקר כשאני במקום גדול עם הרבה אנשים ואורות חזקים, נהיה לי סחרחורת ממש חזקה ובא לי לא להיות שם יותר. זה יכול לקרות גם כשאני נוהגת ברכב בלילה ואני מרגישה שהאורות מסנוורים אותי. בגלל זה אני משתדלת לא לנהוג בלילה ולא ללכת למקומות גדולים עם אורות מסנוורים.

מה פשר הסחרחורת? האם זה יכול להצביע על משהו פיזי? עשיתי את כל הבדיקות ולא מצאו כלום.

רציתי לציין שבנוסף, אני לפעמים מרגישה בנוסף לסחרחורת גם תחושה מוזרה ברגליים, כאילו שהן נרדמות...

מה זה יכול להיות ומה צריך לעשות?

גלית


תשובה:

שלום גלית,

הבעיה שאת מתארת נשמעת כמו בעיה של חרדות והתקפי פאניקה

סימפטומים של סחרחורת ושל תחושת הרדמות ברגליים הם אופייניים מאד להתקפי פאניקה. 

גם העובדה שזה קורה כאשר יש סינוור מאורות חזקים ובמקום גדול מאד אופייני להתקפי פאניקה. 

את משתדלת לא להגיע למקומות כאלו ולא לנהוג בלילה, כלומר בעצם את מתחילה להימנע מפעולות ומקומות הגורמים לך את התחושה הלא נעימה, הימנעות זאת עלולה להחריף את המצב, וגם היא סימפטום אופייני לבעיה. 

כנראה שלא מדובר במחלה פיזיולוגית (ביחוד אם הבדיקות שללו) אלא רק בהתקפי פאניקה. 

הסימפטומים שמורגשים בהתקפי פאניקה: סחרחורת, נימול ברגליים, ונוספים, הם תחושות פיזיות הנובעות מתגובת הגוף למצב חרדה ועל כן זה מבלבל שאולי מדובר בבעיה פיזית. 

אני מציעה לך להתחיל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי שבעזרתו אפשר להבין את החרדות ולהפטר מהן בזמן קצר יחסית. בהצלחה!


שאלה:

במשך כבר כמה חודשים אני מרגישה קושי גדול לעשות דברים. אני סטודנטית וקשה לי להכין שעורי בית, אני דוחה את הכל לרגע האחרון (ואני בכלל לא טיפוס כזה). חוץ מזה קשה לי מאד להחליט, אני נתקעת מול החלטות ממש מפגרות, כמו מה לקנות, או מה לאכול, ואני מרגישה תקועה. למרות שיש לי הרבה חברים גם לא כל כך מתחשק לי לפגוש אותם בזמן האחרון. 

נמאס לי מהמצב הזה ואני לא מבינה בדיוק מה קורה לי ולמה?

לילך


תשובה:

שלום לילך,

המצב שאת מתארת נשמע כמו דיכאון. טוב מאד שאת מזהה את הבעיה, ומדייקת בתיאור שלה.

לא סיפרת אם קרה משהו בתקופה האחרונה, אך כרגע זה לא משנה מה הסיבה שזה התחיל. כל הקשיים שלך אופייניים מאד לבעיה של דיכאון. כאשר אדם נמצא בדיכאון, המוח נתון בעומס של מחשבות שליליות (גם אם לא מודעים אליהן) ומוצף ברגשות קשים. זה  מקשה על פעולות הדורשות הנעה (לימודים, החלטות) ואינו מאפשר הרגשת הנאה (כמו בילוי עם חברים). אמירות עצמיות כמו: "נו, תעשי את זה כבר.. ", "למה אני לא עושה" וכן הלאה בד"כ אינן מקלות אלא מחמירות את המצב. 

טיפול קוגניטיבי מתמקד בהבנת דפוסי החשיבה הקורים בזמן דיכאון, ועובד על שינוי שלהם. 

התחילי בטיפול כזה בהקדם, ותוכלי לחזור למצב רוח טוב, לתפקוד מלא ולהנאה מהחיים שלך!

בהצלחה!


שאלה:

ביתי בת 8. ילדה יפה וחברותית ומצליחה מאד בלימודים ובחוגים (היא עושה התעמלות אמנותית). בזמן האחרון התחילו לה תופעות שלא היו קודם של פחדים. היא מתעוררת בלילה, רוצה לבוא לישון בחדר שלנו, שואלת הרבה שאלות, מתי אנחנו חוזרים, לאן אנחנו נוסעים, עם מי דיברנו בטלפון ונראה שהיא נבהלת מהר מכל מיני רעשים וקולות בערב ובטלויזיה. 

האם יכול להיות שהיא סובלת מחרדות? ומה עושים? האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי עובד לילדים? 

אני רוצה שהיא תלך לטיפול אך אשתי מאד חוששת שאם תלך לטיפול פסיכולוגי כזה יפגע בביטחון שלה.

עמירם


תשובה:

עמירם שלום, 

לפי התיאור שלך זה אכן נשמע שהילדה סובלת מחרדות ואכן כדאי לטפל במצב בהקדם כדי להקל על הילדה ולהקל עליכם ההורים. 

אין צורך שהילדה עצמה תגיע לטיפול, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים מתמקדים בהדרכה להורים. בהדרכה מסבירים לכם, ההורים, איך להתייחס ולהגיב לחרדות של הילדה בדרך הנכונה שתחזק את הבטחון העצמי שלה. 

בדרך כלל מספיק מספר קצר של פגישות בהן אתם מקבלים כלים לעבודה עם הילדה. שיטה זאת נוסתה והוכחה במקרים רבים בטיפול עם ילדים עם חרדות. 

בהצלחה