"פחד, אימה, תחושת חנק, בלבול, ניתוק מהמציאות

תחושות מוזרות בגוף וברגליים.... דפיקות לב חזקות, זיעה קרה...... בלבול

מה קורה לי? האם אני משתגע? אולי אני הולך למות.... רק שלא יראו אותי במצב כזה, מה יחשבו עלי? שאני משוגע? אני באמת משתגע, איזה פחד...!!!!"


התקפי פניקה הם דבר משתק ומפחיד ביותר, הסובלים מהם מדווחים שהם מגיעים בפתאומיות, לרוב ללא התרעה. 

הם יכולים לכלול דפיקות לב מואצות, תחושת חנק, לחץ בחזה, רעידות, סחרחורת, זיעה קרה, כאבי בטן, תחושת ניתוק מהמציאות, כאבי ראש עזים, סינוור קשה ועוד סימפטומים לא נעימים.

בזמן התקף פוחדים למות או להשתגע או פשוט לא להיות מסוגלים לשאת את התחושה. ולפעמים כלל לא ברור ממה פוחדים.


התקפי הפניקה יכולים להגרם ממגוון רב של ארועים:

מקומות ציבוריים כמו קניונים סופרים ומסעדות. נסיעה ברכב, משקאות ממריצים, שעות מסוימות ביום, רעב או עייפות, 

כאשר הסובלים מפניקה מזהים את הקשר הם ימנעו ככל האפשר מהזדמנויות ומקומות לחוות את הפניקה.

באופן הדרגתי הם ימנעו יותר ויותר ויש מצבים בהם ימנעו לחלוטין לצאת מהבית.

הימנעות זאת לא תעזור מאחר והסובלים מפאניקה עלולים לחוות התקפי פאניקה גם בתוך הבית.

אופן הטיפול

הטיפול בפאניקה ובחרדה מתמקד בשני שלבים:

שלב ראשון הכרה והבנה של מנגנון התגובה האוטומטי של הגוף לפחד ולאיום.

בשלב זה המטפל והמטופל ביחד יחקרו את התקפי הפאניקה של המטופל כדי להבין מדוע נוצרת תחושה כל כך קשה ובלתי נסבלת שאותה חווה המטופל.

התחושה קשה ואמיתית ביותר, אך המטופל אינו נפגש עם איום אמיתי על חייו.

זוהי טעות של המוח המתרגם סימנים פיזיים כחרדה וכאיום אמיתי ויוצר תגובה פיזיולוגית, התגובה הפיזיולוגית מביאה לסימנים פיזיים נוספים שמתפרשים כאיום, וכך נוצר מעגל הפאניקה. 

מעגל זה גורם שחשש וחוסר בטחון קל, יהפכו תוך שניות, לתחושת הצפה מטורפת שאי אפשר לשאת אותה...

למעשה זהו "קלקול" של מנגנון הפחד...

להבנה העקרונית יתווספו כלים נוספים של רגיעה והתמודדות עם תחושות הפאניקה.


אחרי השלב הראשון של ההכנה והחיזוק יעבור הטיפול לשלב החשיפות 

בו לומד המטופל באופן הדרגתי להפגש עם החרדה ועם המקומות המעוררים אותה.

עבודה הדרגתית על מפגשים אלו מלמדת את המוח ל"התרגל" לתחושת החרדה, 

לראות שניתן להתמודד איתה בלי למות או להשתגע, לראות ששום דבר לא קורה 

ואפשר לשאת אותה למרות הקושי. 

החשיפות מתבצעות בתחילה בסיוע צמוד ולבסוף גם לבד. 

החרדה הולכת ויורדת ומופיעה פחות ופחות עד שנעלמת לחלוטין.