האדם הסובל מחרדה חברתית פוחד מביקורת.

מפגשים חברתיים מהווים איום עבורו. 

בכל מפגש חברתי הוא חייב לתפקד היטב אחרת יישפט בחומרה על ידי האנשים שפגש.

כדי להמשיך להרגיש בטוח עליו להתנהג בצורה נכונה ומתאימה בדיוק למצב ולסיטואציה, אחרת ייפול וייכשל, הוא יישפט בחומרה וידחה וביטחונו בכישוריו יתערער.

עבור הסובל מחרדה חברתית כל מפגש חברתי הוא בחינה מאיימת שתוצאותיה הרות אסון.

במקרים רבים האיום כה גדול שעדיף להימנע ממפגשים חברתיים כי הכישלון יכאיב.

בנוסף, כל עוד הוא נמנע מהסיטואציה זה לא בטוח שהוא אכן נחות ודחוי, לעומת זאת אם יהיה בסיטואציה הכישלון יאשר שהוא אכן דחוי ואינו מוצלח מספיק.

החרדה החברתית מתעוררת בדרך כלל במצבים הבאים:

  1. הכרויות עם אנשים חדשים במסיבות, דייטים, שיחות עם שכנים או עם אנשים באותה קבוצת גיל ועניין, כאשר מתחילים לימודים בקבוצה חדשה וכדומה
  2. מצבים שבהם האדם אמור להיות נבחן ומוערך, כמו בבית ספר, מקום עבודה או במקרים של מריבות ועימותים עם חברים בספורט או שותפים לעבודה
  3. מפגשים יום יומיים עם אנשים בעולם החיצון: קניות, טיולים, סידורים מול בנקים ומוסדות, ביקור במסעדות, שיחה עם אנשים ברחוב ועוד

במקרים בהם הפחד הוא  מפני התוצאה של הערכת הזולת, כמו למשל בבחינה, בדיבור מול קהל או מפגש עם בן זוג חדש, החשש הוא שסטייה מהכללים הנהוגים במצבים אלו תוביל לכישלון והערכה שלילית.

הכישלון יוביל לספקות וביקורת עצמית בנוסח: "אני נראה חסר ביטחון וחלש", "מה שאני אומר טיפשי ולא לעניין", "אני נראה מוזר", "אני בטח יהרוס את הכל" ועוד .

 

אופן הטיפול בחרדה חברתית:

הטיפול היעיל ביותר הוא היחשפות הדרגתית לסיטואציות החברתיות המאיימות.

בתחילה מדרגים את הסיטואציות החברתיות לפי דרגת הקושי שלהן.

בהמשך בודקים את תחושות החרדה ודפוסי החשיבה שעולים במפגשים החברתיים.

אחרי תהליך הבדיקה הראשוני, עובדים על דפוסי החשיבה שעולים ומשנים אותם לפי הצורך,

ורק אז יוצאים לחשיפות בסיטואציות חברתיות אמיתיות באופן הדרגתי מן הקל אל הכבד.

מאחר והחשיפות יכולות להיות קשות בשלבים הראשונים אפשר לבצע את החשיפות הראשונות

בדמיון מודרך ובמשחקי תפקידים עם המטפל במקום בטוח. החשיפה בדמיון "מרגילה" את המוח לחוות את הסיטואציה האמיתית ומאפשרת להבין את דפוסי החשיבה עוד לפני היציאה לשטח.

 

בטיפול בחרדה חברתית מומלץ ביותר להשתתף בקבוצה טיפולית.

בקבוצה מתרגלים את העקרונות של הטיפול הפרטני, ובנוסף עצם ההימצאות בקבוצה,

ההכרות והצורך לדבר מול קבוצה יוצרים את השלבים הראשוניים של החשיפה לחברה חדשה.

באופן הדרגתי נוצר בקבוצה מקום בטוח לחלוק בו את הקשיים ואת תהליך הטיפול,

דבר התומך בתחושת הביטחון של המטופלים בכישוריהם מול מצבים חברתיים.