האם את סובלת מדאגות בלתי פוסקות? גם כאשר הדאגה מוצדקת (ילד בטיול או בצבא, מצב בטחוני לא טוב, בדיקה רפואית או הליך רפואי מלחיץ) וגם כאשר את מבינה שאין מה לדאוג,  את לא מצליחה לשחרר את הדאגה? 


• האם את סובלת מעייפות ותשישות ומחוסר יכולת לנוח במהלך היום? גם אם היית רגילה לזה בעבר? 


• האם את מוצאת את עצמך מתעוררת בבוקר, כשעה לפני הזמן שאת רגילה לקום בו, מתהפכת במיטה, לא מצליחה להירדם שוב, והראש מתחיל לטחון מחשבות ודאגות על מה שיהיה, ועל מה שהיה? 


• האם אין לך כוח לעשות דברים שפעם עשית בקלות? סידורים, ארגונים שוטפים, ניירת, בבית או בעבודה, מצטברים והולכים, ופשוט אין אנרגיה לטפל בהם?


 • האם את חווה רגעים של ייאוש, חוסר תקווה, מחשבות בסגנון: "מתי אחזור למה שהייתי פעם, למה אני לא מתאוששת, למה זה עובר, אולי יש לי איזו בעיה רפואית או נפשית רצינית ולא עלו עליה... " ?


 • אולי את מרגישה עייפות מוגברת וגם חוסר שקט שאינו מאפשר מנוחה, וגם כאבים בגוף, בשרירים, בעצמות, כאבי בטן לא ברורים, או כאבים ומועקה בחזה? 


 אם זה מוכר לך, לאורך כמה חודשים או יותר, 

יש אפשרות שמדובר בהפרעת חרדה מוכללת, או מה שקוראים היום: "חרדות" .


 מה זה חרדות? 


למה זה מגיע, ממה זה נגרם? מי מקבל את זה? ולמה? האם זה מסוכן? למה בכלל זה מגיע לי, לעזאזל...


הפרעת חרדה מוכללת או "חרדות" זה מצב שלאורך זמן אדם חווה חרדות מוסברות ובלתי מוסברות, הופעת החרדות אינה עוברת ומתגברת (ללא טיפול מתאים) ונוצר מצב של תחושת חרדה המלווה במרבית בשעות הום,  תחושות פיזיות של מועקה ומתח, דאגות וחוסר שקט תמידי בראש (חפירות בלתי פוסקות). כאשר תקופת החרדות מתמשכת, החרדה נוכחת כל הזמן, מתגברת כאשר משהו מלחיץ, או חולפת לכמה שעות. ונוצר מצב בו לא ברור ממה החרדה מתחילה (מה הלחץ?) , זה מצב הנקרא בספרות המקצועית: חרדה צפה"

תחושת חרדה ללא הסבר הגיוני מה התחיל אותה. מאחר והמוח האנושי שלנו המוח צריך להבין ולהסביר, הוא מפרש את התחושה הלא נעימה בגורם הדאגה העכשוי בחיים: בעיות בעבודה,  בריאות, דאגות לילדים או לאנשים אחרים ועוד. 

ההיגיון מכליל את תחושת החרדה על מגוון אפשרויות (סיבות לדאגה) והתוצאה חרדה סביב נושאים שפעם כלל לא הדאיגו, או דאגה מוגזמת ולא נשלטת סביב דברים שפעם הלחיצו אך היו בשליטה. 


הפרעת חרדה היא מצב מעגלי, מעגל החרדות היומי גדל, עד שלא ברור מאיפה זה התחיל, הכל מדאיג, מלחיץ ובלתי נסבל.... 

תקופה של חרדה מוכללת, היא חוויה קשה מאד. זה מצב שיוצר סבל רב , מועקה קשה (חרדה לא מוסברת), דאגות מוגזמות, חפירות, חוסר יכולת לנוח, קושי רב לשמור על תפקוד, ביחוד בדברים שדורשים יוזמה והתגייסות ועוד... סבל רב, וקושי נורא להסביר לקרובים אלי, מה קורה לי, מה קשה, למה הכל מלחיץ ולמה אני סובלת... 


לפעמים ברגעים של ייאוש, מתחילות מחשבות: "אולי זה לא יעבור לי אף פעם, אולי זאת מחלת נפש, מפני שאני יודע שהכל בראש שלי, אבל אני לא מצליח לעצור את המחשבות הלא נעימות, הדאגות והלחץ ואני מרגיש כל כך רע. אולי אני פשוט צריך להתאשפז וזהו..." 


 אז מה עושים?